אני מברכת על כך, והתייחסתי לנושא בוויינט, בכתבתו של גד ליאור.
אני רואה בכך מהלך אסטרטגי וחיובי.
המטרה המרכזית היא לצמצם את תופעת החשבוניות הפיקטיביות המייצרות הון השחור, ובכך נגרם נזק של מיליארדי שקלים לקופת המדינה.
בנוסף, הנזק פוגע במישרין בכל אחד מהאזרחים משלמי המיסים כחוק, בכך שחלק גדול יותר של נטל המס נופל על כתפיהם.
אין ספק שמהלך זה צפוי לסייע לרשות המיסים למגר את ההון השחור, להגביר את האכיפה ולסייע בלכידת עברייניים מעלימי מס. עפ”י הערכות סך שיעור תשלומי המס יעלה משמעותית.
אנו חיים בעולם טכנולוגי – דיגיטלי, וצריכים להתאים את התהליכים וסביבת העבודה לכך. זו בהחלט הזדמנות לכל מי שעדין עובד עם חשבוניות ידניות להתקדם טכנולוגית.
בשלב הראשון מדובר על רף של 25,000 ש”ח של עסקאות המתבצעות בין עסקים וחברות. המטרה במהלך השנים הקרובות להוריד את הרף בהדרגה עד לעסקאות של 5,000 ₪ שהוא שכיח יותר.
התנאי היחיד שתהליך זה יכול לצלוח הוא שהמערכת הטכנולוגית של רשות המיסים המנפיקה מספרי הקצאה, תוכל לתמוך בכך שיהיה זה הליך מהיר, בזמן אמת בדומה לאישור עסקאות בכרטיסי אשראי.
אציין שרשות המיסים יצאה במהלך הסברה נרחב ומלמד כולל סרטונים, המסייעים להטמעת התהליך. עם זאת, על הרשות לספק למייצגים רואי החשבון, כלים שיאפשרו בסיוע מול הלקוחות.
בהקשר זה, פניתי לרשות המיסים בבקשה לאפשר למייצגים קבלת מידע על סטטוס חיבור לקוחות רואי החשבון למערכת המקוונת, ואני מעריכה שהנושא יטופל בהקדם.
אני רואה בכך שליחות ציבורית של רואי החשבון ורק שיתוף פעולה מיטבי עם הרשות יתמוך בהצלחת התהליך, לטובת העסקים והכלכלה הישראלית.
יש לשים לב כי חברות שלא יכולות להירשם למערכת המקוונת של רשות המיסים בתהליך הרגיל, מאחר שהדירקטור הינו תושב חוץ או שהחברה אינה מוחזקת בבעלות יחיד, יש צורך להגיש למשרדי רשות המיסים אישור עו”ד על מתן ההרשאה. את האישור ניתן להעלות במהלך רישום החברה או ע”י המייצג במערכת המייצגים.
