בשורה חדשה לעמותות בישראל: רשות המסים מקדמת רפורמה משמעותית 

לקוחות יקרים,

רשות המסים מקדמת נוהל חדש למוסדות ציבור בעלי אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. הנוהל צפוי להרחיב את הגמישות הניהולית והפיננסית של העמותות, לחזק את עצמאותן הכלכלית ולהסדיר באופן אחיד ושקוף שורה של נושאים מהותיים בפעילותן.

המהלך מבטא שינוי בגישתה של רשות המסים והכרה בתפקידן המרכזי של העמותות ובתרומתן לחוסנה של החברה האזרחית בישראל. לצד דרישות הפיקוח, השקיפות והמינהל התקין, הנוהל צפוי להעניק לעמותות כלים רחבים יותר לפיתוח מקורות הכנסה, לניהול השקעות ולבניית יציבות כלכלית ארוכת טווח.

עיקרי השינויים הצפויים

הכרה לפי סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין

עמותות המחזיקות באישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה צפויות להיות זכאיות להכרה גם כמוסד ציבורי לפי סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין.

הכרה זו עשויה להקנות פטור ממס במכירת זכות במקרקעין למוסד הציבורי, וכן פטור בתנאים מסוימים בעת מכירת זכות במקרקעין על ידי המוסד הציבורי.

הרחבת האפשרות לקיים פעילות עסקית

הנוהל צפוי להכיר באפשרות של עמותה לקיים פעילות עסקית שתשמש מקור הכנסה נוסף למימון פעילותה הציבורית.

בהתאם לעקרונות המוצעים, הפעילות העסקית שתתבצע במסגרת העמותה עצמה תוכל להגיע עד ל־25% מכלל פעילותה, בעוד שהפעילות הציבורית בהתאם למטרות העמותה תידרש להוות לפחות 75% מכלל הפעילות.

המגבלה האמורה לא צפויה לחול כאשר הפעילות העסקית מתבצעת באמצעות חברת בת נפרדת.

הסדרה זו עשויה לאפשר לעמותות לפתח מקורות הכנסה עצמאיים ויציבים ולהפחית את תלותן בתרומות ובתמיכות חיצוניות. עם זאת, יש לבחון מראש את אופי הפעילות, היקפה, השלכות המס שלה והצורך בהפרדה חשבונאית או בהקמת חברת בת.

הקמת ועדת השקעות והרחבת אפשרויות ההשקעה

עמותה שתקים ועדת השקעות בהתאם לתנאים שייקבעו צפויה ליהנות מגמישות רחבה יותר בניהול ובהשקעת כספיה.

ועדת ההשקעות תידרש לגבש מדיניות השקעה מסודרת, לקבוע את רמת הסיכון המתאימה ולפקח על חלוקת ההשקעות בין אפיקים שונים, לרבות מניות ואיגרות חוב.

בהתאם למתווה המוצע, מרבית חברי הוועדה לא יהיו חברי הוועד המנהל או הדירקטוריון, אלא אנשי מקצוע ומומחים בעלי ידע וניסיון בתחום ההשקעות וניהול הסיכונים.

אפשרות לצבירת עודפים כספיים

הנוהל צפוי להכיר בכך שצבירת עודפים עשויה להיות חיונית לצורך שמירה על יציבות כלכלית, היערכות לשעת חירום והבטחת המשך פעילותה של העמותה.

יתרות כספיות העולות על 300% מהמחזור במשך שלוש שנים רצופות יחייבו הסבר מבוסס, תיעוד מתאים וקבלת האישורים הנדרשים.

בנוסף, מוסד ציבורי צפוי להיות רשאי להשקיע כספים שאינם מיועדים למטרה מסוימת באמצעות ועדת השקעות, באפיקים שייקבעו בנוהל.

עדכון תקרות שכר הבכירים

במוסדות ציבור שאינם מקבלים תמיכה מהמדינה, הוועד המנהל צפוי להיות רשאי לאשר לבכירים שכר בשיעור גבוה יותר מהתקרה החלה על מוסדות נתמכים.

בהתאם למתווה המוצע, תקרת השכר עשויה לעמוד על שיעור של בין 110% ל־170% משכר מנכ"ל ממשלתי, בהתאם להיקף המחזור של המוסד ולמדרגות שייקבעו.

השינוי נועד לאפשר לעמותות גדולות ומורכבות לגייס מנהלים מקצועיים ומנוסים, תוך הקפדה על הליך אישור מסודר, סבירות, שקיפות ותיעוד החלטות הוועד המנהל.

מערכת תרומות ישראל – חובת דיווח שכבר נכנסה לתוקף

החל מיום 1 בינואר 2026, כל מוסד ציבורי בעל אישור לפי סעיף 46 נדרש לדווח לרשות המסים על התרומות ועל ביטולי התרומות באמצעות מערכת "תרומות ישראל".

הדיווח כולל, בין היתר, את פרטי התורם, סכום התרומה, מספר הקבלה, תאריך התרומה ואמצעי התשלום.

המידע המדווח נקלט במערכות רשות המסים ומוצג באזור האישי של התורם, לצורך קבלת זיכוי המס במסגרת תיאום מס, דוח שנתי או בקשה להחזר מס.

מה מומלץ לעמותות לעשות כבר כעת?

אנו ממליצים לעמותות לבחון את מבנה הפעילות הקיים ולהיערך לשינויים הצפויים, ובכלל זה:

• למפות פעילויות בעלות אופי עסקי ולבחון את היקפן ביחס לכלל פעילות העמותה.
• לבחון את כדאיות הקמתה של חברת בת עסקית.
• לגבש מדיניות השקעות ולבחון את הצורך בהקמת ועדת השקעות מקצועית.
• לבחון את גובה העודפים הכספיים, מטרות צבירתם והתיעוד התומך בהם.
• לוודא כי מדיניות שכר הבכירים מאושרת ומתועדת כנדרש.
• לוודא חיבור מלא למערכת תרומות ישראל ודיווח שוטף ותקין על כל התרומות וביטוליהן.

חשוב להדגיש כי הנוהל החדש טרם פורסם בנוסחו הסופי, ועל כן יש להמתין לפרסום ההוראות המחייבות, תנאי התחולה והוראות המעבר בטרם יישום השינויים בפועל.

לקריאת הכתבה המלאה של רו"ח איריס שטרק באתר ICE לחצו [כאן] 

בברכה,

שטרק את שטרק רואי חשבון